יצורים עליונים
יצורים עליונים
מלאכים
הדת היהודית מדברת על אחדות האל כשאת הכוחות הטבעיים הקטנים היא מכנה מלאכים או כרובים או שרפים.
הם מתוארים כנושאי כנפיים ויכולת התנועה שלהם מהירה בפקודת האל.
המלאכים הם שליחי האל בבית הדין שלמעלה ומספרם רב.
הקבלה מביאה שמות ( כמו בברכת כוהנים כגון אנקתס, פסתס,דיוניסוס,מנדיאל,גדיאל,)
מלאכים – נשמות ערטילאיות שמעולם לא חשקו בדברים חומריים ולא נכנסו לגוף אדם.
מלאכי השרת מלווים את הצדיקים ומלאכי החבלה את הרשעים.
הקבלה מבדילה בין מלאכי רחמים ומלאכי דין,
מלאכים זכריים המשרתים את השם. ומלאכים נקביים המשרתים את השכינה.
המלאכים נבראו מאש ומים. או מארבעת היסודות השמימיים,
רחמים, כוח, יופי, שלטון. ורק כשהם בתפקיד הם מתגלים בצורת אדם או רוח.
גם המלאכים מתחלקים לשתי קבוצות… המלאכים העליונים, היושבים ב – 4 קבוצות כשבראשם אוריאל, רפאל, מיכאל, וגבריאל.
מתחתיהם המלאכים הממונים האחראים לכל אדם, יצור, או אומה ומייצגים את גורלו של כל אחד.
המכונה שטן
התורה המלמדת על אחדות האל נאמר כי השטן הוא זה שגרם לחטא האדם הראשון, הוא זה שהביא את המוות לעולם.
המקובלים הגדירו את היצור ה"שוכן במדבר תלאובות ובליל ישימון" ומכונה גם "רוח רעה" וקראו לו סמאל שר המדבר.
סמאל בין ראשי המלאכים שמרדו באל.
המלחמה בשטן לפי התפיסה הקבלית היא ביצר הרע.
האדם – למלחמה מוסרית פנימית יולד. הרעיון נקשר בקבלה לנושא גלגול נשמות, כאשר הנשמה שבה ויורדת בתוך אנשים שונים כדי למלא את המאזן המוסרי – אלוהי שלה תוך התגברות על היצר הרע.
שדים
אבי השדים ביהדות הוא אשמדאי שהקבלה רואה אותו כמתחרהו והיפוכו של המלאך רפאל … המרפא את מי שאשמדאי הזיק לו.
אשמדאי הוא יצור עליז , חובב שתייה ונשים, המנצל את השרמנטיות שלו כדי להדיח בני אדם מדרך הישר. לצדו מבורך עולם השדים היהודי ממש כמו עולם המקרא בארבע אמהות משלו… לילית, איגרת, מחלת, ונעמה, לילית היא המפורסמת שבהן, עטורת כנפיים ובעלת שיער ארוך , תפיסתה ביהדות כחונקת תינוקות.
בקבלה היא לא רק חונקת תינוקות אלה גם מפתה גברים וגונבת זרע. היא נחשבת למלכת ה"סיטרא אחרא".
איגרת שולטת על 120 מלאכי חבלה ומזיקה לתינוקות שזה עתה נולדו. היא מנסה לחתוף נשמתו של תינוק כל עוד לא עבר ברית מילה.
רוחות רעות
רוחות רעות הן ברואיהם של סמאל ולילית. הן היפוכן של הרוחות הטובות. רוחות רעות מביאות לאדם כל נזק וצרה. הם הסיבה לכל מחלה. האמונה שבגוף המת משתכנות רוחות רעות כמו גם בבתי קברות לכן ממהרים היהודים לקבור את המת וללא ארון כדי שגופו הטמא ימהר להרקיב.
גם ציפורניים ושיער הם מקור טומאה. וקיימות הרבה שיטות לנטרל סכנת טומאה זו. טקס הטהרה הוא אחד האמצעים הבדוקים ביותר לגירוש רוחות רעות מאברי גוף. גם טקס טהרת המת. הליכת האשה למיקווה. ..
רוחות מתים
היהדות מפרידה בין הגוף והנפש. איחוד עראי שקיים רק בעולם הזה. ביהדות המת וכל הקשור אליו טמאים. המת, הקבר, בית הקברות, מי שמטפל במת, וכלי הטהרה.
האמונה לפקוד את בית הקברות בערב ראש השנה ובתשעה באב היא מתוך כוונה שהמתים יבקשו רחמי שמיים על החיים.
גם השתטחות על קברי צדיקים לפי הקבלה עשוי המתפלל להגיע מהר יותר אל ריבון עולמים דרך רוחו של הצדיק.
גן עדן וגיהינום
אמונה בעולם עליון ותחתון מאחדת כמעט את כל התרבויות.
לפי תפיסת הקבלה משלושת חלקי הנפש ( נפש, רוח, נשמה) הרוח עולה דרך נהר אש מטהר, עוברת בגן העדן התחתון ומגיעה לגן העדן העליון, שם היא זוכה לחיי נצח. ושם היא פוגשת באל. הנפש נשארת בקבר עד ריקבונו של הגוף. הנשמה חוזרת למולדתה הראשונה להמשיך בגלגולי גוף נוספים עד לסיום התיקון.
בניגוד לגן עדן בקבלה יש גיהינום שלמטה וגיהינום שלמעלה.
הגיהינום מוצג בקבלה לשאול הקיימת מתחת לפני הארץ והיא מקום הרפאים – המתים. המולך על השאול הוא בליעל.
יש המפרידים בין הגיהינום לבין השאול וקובעים כי בגיהינום עובר החוטא את כפרת עוונותיו, ובשאול אין הפרדה בין נשמות הצדיקים לבין הרשעים ואין שכר ועונש אלה עינויי הנשמה המחפשת ישועה .
בטי עזרא \ ניו אייג'
